החלטה
במסגרת ההליכים המקדמיים, ביקשה הנתבעת ליתן צו שיפוטי המופנה ל - AIG , חברה לביטוח בע"מ והמורה לה, להמציא לידי הנתבעת העתק פוליסת ביטוח חיים של התובע מס' 1 על נספחיה, לרבות הצעת הביטוח והצהרת הבריאות וכן, את מלוא המסמכים הרלוונטיים לתביעה שהגיש התובע מכח הפוליסה הנזכרת ובכלל זה, טופס תביעה, החלטת חב' הביטוח בתביעה וכיוצא באלו מסמכים הנוגעים לעניין.
במסגרת הבקשה ציינה הנתבעת, כי בקשה זו באה לעולם בעקבות תשובות של התובע לשאלון שהפנתה הנתבעת כלפיו, ואשר במסגרתו, ציין התובע כי בגין תאונת הדרכים מיום 21.12.12, מושא התביעה שבפניי, הוא מקבל תגמולי ביטוח מכח פוליסת ביטוח חיים המתקיימת על שמו בחברת AIG . הנתבעת סבורה כי הפרטים המבוקשים עשויים לשפוך אור על מצבו הרפואי ו/או התפקודי של התובע, כמו גם, לעניין מצבו התעסוקתי.
עת נדרשתי לבקשה, הוריתי לתובעים למסור את תגובתם וזו, לא איחרה לבוא.
במסגרת התגובה, סברו התובעים, כי יש לדחות את הבקשה, ולו בשים לב לכך שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר, הגם שהיא מושתתת על רכיבים עובדתיים.
כמו כן, מציינים התובעים, כי בקשת הנתבעת היא ניסיון נואל לערוך "מסע דייג" בפרטיותו של התובע מס' 1. שלא לדבר על כך, כי בהליך דנן מבקש התובע להיפרע בגין נזקי גוף, שמקורם בתאונת דרכים וכידוע, המומחים הרפואיים שימונו על ידי ביהמ"ש, הם היחידים המוסמכים לקבוע את מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה.
לעניין תפקודו של התובע, הרי ששאלה זו מסורה להכרעתו היחודית של בית המשפט.
התובעים סבורים כי בקשת הנתבעת הינה כוללנית, סתמית ומעורפלת ואין בה כדי להצדיק את הפגיעה בפרטיותו של התובע.
הנתבעת בתשובתה מדגישה כי עיון במסמכים המבוקשים, עשוי להניב מסקנות ביחס לאופן שבו רואה התובע את פגיעתו מושא התביעה, לצד אפשרות קיומן של טענות עובדתיות, הצהרות ומסמכים הנוגעים למצבו הרפואי והתפקודי של התובע מס' 1 ובכלל זה, כושר עבודתו מאז התאונה.
עיינתי בבקשת הנתבעת ואף נתתי דעתי לתגובת התובעים, כמו גם לתשובת הנתבעת.
נכון יהיה להזכיר תחילה, מושכלות ראשונים בכל הקשור למסגרת הנורמטיבית שלאורה יש לבחון את בקשת הנתבעת.
המדובר למעשה בבקשה לקיום הליכי גילוי ועיון כאשר על פי הקבוע בתקנות סד"א (פרק ט') ואף בהתאם לפסיקתו הענפה של ביהמ"ש העליון, בקשות מעין אלו, יש לבחון בזיקה לשני פרמטרים עיקריים; האחד – מידת הרלוונטיות של המידע המבוקש, והאחר - מידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי.
וכך נקבעו הדברים בתקנה 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי:
"בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון, לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות... ".
לצד התנאים הללו, מרחפת החתירה לגילוי האמת, כאשר שאיפתו של ההליך המשפטי היא, כי זה יתקיים ב"קלפים גלויים".
ניתן גם לומר שהכלל הנוהג הוא ,שאם המדובר בבקשה לגילוי מידע הדרוש לצד שכנגד, לצורך גיבוש טיעוניו, או ביסוסם, על ביהמ"ש לאפשר חשיפת המידע, כל שכן, כשמדובר במסמכים המצויים בידי התובע או בשליטתו.
אכן, לא אחת שב וחזר ביהמ"ש העליון על הגישה כי מול זכותו היסודית של בעל דין לגילוי מקסימאלי, ניצבת זכותו של בעל הדין שכנגד לפרטיותו, ועל ביהמ"ש להקפיד כי אף אם יותר הגילוי, היקפו לא יחרוג מזה המתחייב, לצורך עשיית צדק באותו הליך משפטי.
יודגש, כי אין הכרח שמידת הרלוונטיות של המידע או של המסמכים, תהיה וודאית ודי בקיומו של סיכוי כי תוכן המסמכים או המידע, יסייע להגנתה של הנתבעת, כדי להצדיק הגילוי האמור.
בענייננו, המדובר בעתירה לגילוי ולעיון במסמכים המצויים, כאמור, בידי צד שלישי AIG חברה לביטוח, אשר באמצעותה רכש התובע פוליסת ביטוח חיים.
אין חולק, כי בעקבות האירוע התאונתי מושא התביעה שבפניי, ביקש התובע להיפרע באמצעות אותה פוליסה. במצב דברים זה, ניתן, בהחלט, להניח כי בפנייתו של התובע לחב' AIG במסגרת הפוליסה, בשעה ש "מקרה הביטוח" הינו זהה לאירוע מושא התביעה שבפניי, נכללו הצהרות או מצגים העשויים להיות בעלי משמעות ולמצער, זיקה , בכל הקשור למצבו הרפואי והתפקודי של התובע מס' 1 ובכלל זה, כושר עבודתו מאז התאונה ובעקבותיה. ניתן בהחלט לגרוס כי במסמכים המבוקשים, גלום הסיכוי להאיר את תמונת הדברים לפחות ביחס לאופן שבו הגדיר התובע את מצבו ובפרט, את מידת ההשפעה של מצבו הרפואי שלאחר התאונה, על יכולת התפקוד שלו.